לא לקזינו


אם חשבנו שאין מספיק מצוקות לחברה הישראלית, באים הפוליטיקאים שלנו, ובראשם, למרבה הבושה, ראש הממשלה, ומנחיתים עלינו פצצה חדשה: קזינו.

המוטיבציה היא לחלץ את העיר אילת מהמצוקה הפיננסית בה היא שרויה. נילסן משבדיה וג'ורג' מאמריקה עושים את הדרך הארוכה מהסוויטה הביתית שלהם אל המזרח-התיכון הלוהט, ועינינו עוקבות בציפיה אחר מסלולי מטוסיהם. המטוס מתקרב לעבר אילת וליבנו מחסיר פעימה, אך אבוי! הוא נוחת סנטימטר מזרחה או דרומה, בעקבה או בטאבה, והעיר אילת נבוכה.

ישבו חכמינו וחשבו, כיצד נמשוך לכאן את ארנקי העולם. בעבותות אהבה כבר משכנו את היהודים, בכבלי דת את הצליינים, ובזכות ההייטק משגשג הצלחנו להביא לכאן מספר לא מבוטל של ביזנס-מן. אך כל אלה מבכרים את עיר הקודש (ירושלים) ואת העיר האוניברסלית הראשונה (תל אביב), ואילת מה יהא עליה? למרבה המזל לא אלמן ישראל! לא בקדושה ולא בכסף, אלא ביצריות שפלה נמשוך לכאן פראיירים שיפסידו בקזינו "שלנו", ועל הדרך ישאירו צרור מזומנים שיכסה את עלויות המלון, הארנונה ומס-ההכנסה, ובא לציון גואל.

 

אך, כמו במקרים רבים אחרים, אנו פותרים בעיה אחת על ידי יצירתה של בעיה גרועה ממנה. באמת ובתמים אני מעיד על עצמי שעולם ההימורים רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב. מעולם (כן, מעולם!) לא מילאתי שום טופס של לוטו, של טוטו, או של כל הגרלה אחרת. אני פשוט יודע שמדובר במעשה בלתי רציונאלי, כלומר מעשה שבו תוחלת התפוקה קטנה מן התשומה, ובענייני כסף מסתבר שהמוח שלי רציונאלי. אבל זהו מאפיין של המוח שלי, וסביר שגם של רבים אחרים, אך לא של כל האוכלוסיה.

אחד הדברים שהבנתי עם השנים הוא מושג העניות בדעת. עוני אמיתי, אדם שאוביקטיבית חסר את התנאים שמאפשרים לספק את צרכיו הבסיסיים, כמעט ולא קיים בישראל. העוני שבכל זאת קיים הוא העוני בדעת: אדם שאילו היה מתנהל כראוי היה חי חיים סבירים מבחינה כלכלית, אך צורת החשיבה שלו, מבנה האישיות שלו, תכונות האופי שלו, הם הם שמנעו ממנו להתנהל נכון, והובילו אותו עד כדי פת לחם. אז נכון שהוא אשם במצבו, אבל הוא בשורה התחתונה מסכן, הוא עני, ואוי לנו אם נהיה אדישים לסבלו.

העניים בדעת יהיו הקרבנות הראשונים של הקזינו. תגידו: הוא יהיה קזינו מפוקח, הוא יהיה קזינו רק לאזרחים זרים, הוא יהיה רק באילת, וכו' וכו'. חבר'ה, היינו בסרט הזה, של הפיקוחים והתקנות. בואו נהיה ריאליים – ברגע שזה ייפתח יתחיל המדרון החלקלק. הפיקוח יתמלא בחורים, ההגבלות יוסרו עם חלוף השנים בלחץ של לוביטים בכנסת, ועתירות לבג"ץ יאפשרו פתיחת בתי-קזינו גם במקומות נוספים בטענה של אפליה.

הקזינו איננו רק "אטרקציה תיירותית". הוא חור שחור שישאב לתוכו את הטמבלים, החלשים, העניים והעניים-בדעת. וגם אם זה בשוליים, יש חיים בשוליים. מדינה שמשחררת אלף רוצחים למען שבוי אחד, לא ראוי לה להפקיר אלפי פצועים בשוליים.

בואו נתאר לנו את חסר האחריות שיתמכר לקזינו. הטיפש-המסכן הזה יאבד תוך שנה-שנתיים את כל חסכונותיו ויסתבך בחובות עתק. המצוקה תשתקף עד מהרה ביחסים עכורים ואלימים בתוך ביתו, וילדיו יאבדו גם דמות אב (שייהפך לחי-מת), גם דמות אם, ובאופן כללי כבר לא יחיו בבית חם, מגן ואוהב. סביר שיידרדרו לחבורות של נוער עבריין, ומכאן והלאה ידמיין כל אחד כיד הדמיון הטובה עליו. אני שוב מוצא את עצמי מהרהר איך אותם פוליטיקאים שדוחפים למציאות מעין-זו מצליחים לישון בלילה.

את האסון הזה צריך לעצור, ומיד. וחשוב עוד יותר, אסור לתת לנושא הזה ליפול לפח של קואליציה-אופוזיציה, או ימין-שמאל. מכיוון שראש ממשלה מן ה(סו קולד) ימין מביא עלינו את הצרה הזו, הרי שמי שיכול לפעול באופן אפקטיבי הם דווקא אנשי ימין.

אז בואו וננער חוצנינו, ידידיי הימניים (וידידיי בכלל).

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s